מיומנה של אמא עסוקה

   ביי ביי בייבי: איך חוזרים לשגרה לאחר חופשת לידה ועוברים את זה בשלום? 

המטרה: לחזור לשגרה ולעבודה אחרי חופשת לידה. האמצעים: תאום ציפיות עם הסביבה, תכנון מראש וגם הצטיידות בחבילת ממחטות, רק למקרה הצורך. אמא יקרה, רגע לפני שאת נפרדת לשלום מהשהות הביתית עם התינוק, הנה כמה דברים שיעזרו לך לצלוח בשלום את החזרה לשגרה.

מה, איך כבר עבר הזמן...? עוד לא הספקת להתרגל לעובדה שיש לך תינוק חדש, ואתם כבר נאלצים להיפרד, לפחות לחלק מהיום.

אז כמו שכבר ניחשת, היום אנחנו הולכות לדבר על החזרה לשגרה לאחר חופשת לידה.

אבל לפני זה, הרשי לי להציג את עצמי: שמי מיכל, כתבת בריאות ומדריכת פילאטיס, אמא ל- 4 ילדים: הגדול בן 5, הקטנה יותר כמעט בת 4 ותאומים מתוקים שממש בימים אלה חוגגים שנה.

ועכשיו, אחרי שהכרנו באופן רשמי, בואי נדבר על מה שבאמת חשוב. אני יודעת שבמהלך ה"חופשה" המשותפת שלכם, לא ממש הרגשת בנופש. בין החלפת חיתול, להשלמת שעת שינה, הנקה או זמן בקבוק, יכול להיות שכבר רצית לחזור לשגרה ובואי נודה, גם לבגדים נטולי הפליטות.

והנה הגיע הרגע הזה, החופש מהחיתולים כבר ממש מעבר לפינה, הקטן שלך עומד להיכנס למשפחתון הכי טוב בסביבה והכל הולך לפי התכנון. אבל צביטה קטנה בלב מקשה עלייך להשלים עם העניין, ואת מבינה שבסה"כ זה לא כל כך פשוט להיפרד. עוד לפני שהתחלת לחשוב על היום הראשון במשרד, צפות להן בראשך המחשבות: "מי ידע להחליף לו חיתול כמו שצריך?", "איך ישימו לב שהוא רעב ולא סתם בוכה", "איך הוא יבין שאני חוזרת לאסוף אותו בסוף היום?" ומה יהיה עם הגעגועים שפתאום יצוצו להם כשיתחשק לך למעוך את פניו הקטנות בנשיקות רכות?

ובכן, (וסליחה מראש על הישירות), אבל כנראה שאין מנוס מלהצטייד בחבילת ממחטות. (ואם יש בדיוק מבצע בסופר, תעמיסי כמה שיותר כי יש סיכוי לא רע בכלל שתזדקקי להן). ועכשיו בנימה קצת פחות מלחיצה: הנה משהו שחשוב שתפנימי - החיים מורכבים מרצף של פרידות. למעשה, ממש בכל יום ובכל רגע נתון, מתקיימת חוויית פרידה ממשהו: כשמגיע הלילה אנחנו נפרדים מהיום, וכשמגיע היום אנחנו אומרים יפה שלום לסדינים ולמיטה הרכה ונפרדים מהלילה.

ממש כמו שהפרדות הקטנות הללו הן חלק טבעי מתהליך החיים שלנו, כך גם המורכבות שביניהן, ואחת המשמעותיות שבהן היא הפרדה הראשונה מהתינוק שלך עם המעבר למסגרת. למרות הקושי, כדאי שתביני: מדובר בשלב חשוב ביותר בהתפתחות התינוק שלך, במהלכו הוא לומד להיות עצמאי, לסמוך על אחרים מלבדך, לפתח קשרים חברתיים ומיומנויות הגנה עצמית שונות, לבנות קווי האופי שלו ועוד דברים שהיה לו קשה מאוד לעשות בלעדי כל המהלך הזה.

 ועכשיו לתכלס – איך עוברים את התקופה הזאת על הצד הטוב ביותר? 

לחזור לעבודה: רגל פה לב שם

אז הנה חזרת למשרד וכולם מאוד נחמדים ומתעניינים, דורשים שתשלפי את הנייד ותראי תמונות. כמה נחמד. לפני שאת מספיקה להתרגל לכל תשומת הלב הזאת, כבר מחכה לך ערמת מיילים וטלפונים שגורמים לך להבין: לא הגעת לגיבוש בצופים. יש פה עבודה ועלייך מוטלת האחריות לבצעה. אז את מתיישבת ומתחילה להתמודד עם כל המטלות, הרשימות והאקסלים, אבל הראש שלך, איך לא - עדיין עם הקטן שלך. אני חייבת לציין שמה שעזר לי להתמודד עם העניין טוב יותר היה פשוט להקציב לעצמי זמן במהלך היום שבו אני מתעניינת בנעשה בגן: מה הוא עושה? איך הוא מרגיש? מה הוא אוכל? באופן לא מפתיע, שיחה קצרה עם הגננת יכולה להיות מרגיעה מאוד. אגב, אל תתביישי אפילו לבקש תמונות שלו בזמן פעילות בימים הראשונים, זה מקובל ויכול לשמש כדור הרגעה נוסף עבורך, ברגעים שתזדקקי לזה.

תאום ציפיות: זה לא הזמן להפתעות

אז אחרי כמה ימים במשרד, הבנת שזה לא כל כך נורא לחזור לשגרה, ושאת אפילו מתחילה ליהנות מהסיטואציה. אבל עדיין יש דברים שתמיד כדאי לתכנן מראש. הבוס שלך למשל, הוא אחד מהאנשים הראשונים שכדאי לתאם אתו את הלו"ז החדש שלך. עדיף להודיע לו חודש מראש מתי יש לך טיפת חלב ואת חייבת להעדר לשעה שעתיים, מאשר לקבל תגובה לא נעימה כשאת מודיעה על כך יום לפני. כדאי לקחת בחשבון גם כמה ימי מחלה אקסטרה במקרה שהקטן שלך יאלץ להעדר מהגן בגלל מחלה. לצערי, העניין כמעט בלתי נמנע – כשנכנסים למסגרת, בעיקר בתקופת החורף, גם הווירוסים וגם החיידקים חוגגים. ואם אנחנו כבר מדברות על תאום ציפיות, גם בן הזוג שלך וודאי ישמח לדעת מה את מצפה ממנו, מי מוציא את הילד/ים מהגן בכל יום של השבוע, מתי את מתכננת להיפגש עם חברה, להתאמן או סתם לבלות עם עצמך, מתי הוא בעצמו נחוץ לזמן הזה וכו'. מניסיון, כשהכל ידוע מראש ואין הפתעות, כמות הוויכוחים פוחתת לפחות בחצי. ועוד טיפ: העזרו ביומן דיגיטלי שכולל תזכורות. תתפלאי כמה דברים אפשר לשכוח כשלא משתמשים בטכנולוגיה המופלאה הזאת.

תכנון מראש

בכלל, באופן כללי, אם יש משהו שלמדתי מבעלי (שהוא טיפוס הרבה יותר מסודר ממני), זה לתכנן מראש. נכון, זה קצת מוציא את הכיף מהיכולת להיות ספונטני, אבל הי, גם להיתקע בבית בשבת קייצית עם תינוק זה לא תמיד כזה "פאן". נסו לנצל את ההזדמנות לבקר את הדודה, הסבתא או כל מי שיוכל לעזור להעסיק את הקטן ולהוריד מכם קצת את העומס. ואם במקרה מדובר בקרוב דאגני במיוחד בעל רוח התנדבותית, אולי תצליחו ליהנות קצת מזמן איכות ותצאו לבילוי זוגי מרענן (כן, גם שנ"צ נחשבת). והנה עוד משהו שכדאי לתכנן מראש: בקבוקים לבוקר, ציוד לגן ואוכל לבוקר, או כל דבר שיוכל לעזור לך לעבור את תחילת היום בקלות רבה יותר. סמכי עליי בעניין, זה פשוט יקל על החיים שלך.

והכי חשוב, אל תשכחי ליהנות גם מהתקופה הזאת.

בהצלחה